הודעות ומסרים

במסגרת לימודי אדריכלות לומדים להכיר סגנונות עיצוב שונים, מאפייניהם, שורשיהם ההיסטוריים ומידת ההשפעה שלהם על התפתחות האדריכלות

חלק מרכזי של לימודי אדריכלות  (או לימודי ארכיטקטורה) היא הכרה עם ההיסטוריה של התחום ושינויים שחלו בו לאורך השנים. בכל תקופה שלטו מאפייני עיצוב שונים שנתנו לה את האופי שלה. למשל בתקופת יוון העתיקה העניקו האדריכלים חשיבות רבה לדייקנות ושליטה בפרטים הקטנים. בתקופת ימי הביניים בחרו הארכיטקטים לחזור בעיצוב המבנים לסגנון הביזנטי הקדום ועוד.

סגנון אר נובו בלימודי אדריכלות

כפי שניתן לראות מאז ומעולם שילבו לימודי אדריכלות בין מדע לבין אומנות. חלק מרכזי של לימודי אדריכלות הוא המקום המרכזי שניתנים לעקרונות אסתטיים שונים, כמו, מרחבים, תאורה שילוב תאורה טבעית ועוד. אולם, החל מהמאה ה-19 השתפר מעמדה של לימודי אדריכלות, אם עד אז אדריכלות נתפסה כמה שמספק את המסגרת שבתוכו מתרחשים הדברים, למשל מבני הכנסייה המפוארים שבעצם רק שימשו כמסגרת להוד וההדר שהתקיים בפנים. הרי שבמאה ה-19 במקביל לפריחת המהפכה התעשייתית קמה לה תנועה שמטרתה הייתה לקדם את האדריכלות, ומכאן גם את תחום לימודי אדריכלות, כאומנות זאת בניסיון להתנגד לתעשייה שהחלה משתלטת על כל פינה.

תנועה זו, המוכרת בעיקר בשם, "הסגנון החדש", גרסה כי אדריכלות היא סוג של אמנות מאחר והיא כוללת בתוכה גם את הסביבה והטבע ולא מתבטאת רק את עולם המכונות של האדם, לו סגדו במסגרת המהפכה התעשייתית. הם החלו לעודד עיצוב של מבנים שקישרו בין סביבתו של האדם המודרני לחומרים הטבעיים שנמצאם סביבו. הסגנון החדש, אליו מתייחסים במסגרת לימודי אדריכלות בשם  אדריכלות אר נובו, כלל מבני דמויי בונגלו, שימוש בבדים וטקסטיל, צורות בלתי סימטריות, קשתות, גימורים בצורות מעוקלות. סגנון זה גלש לתחומים נוספים וכבש גם את עולם עיצוב הפנים ועולם הריהוט.

השלב הבא בו עוסקים במסגרת לימודי אדריכלות היא סגנון ארכיטקטוני בשם Beaux Arts המאופיין בסדר, סימטריות ועיצוב מאוד שהסתמך על נוסחה מאוד ברורה. סגנון נוסף עליו לומדים במסגרת לימודי אדריכלות הוא אר דקו, סגנטון אדריכלות המאופיין בקווים אנכיים ודרמטיים והשפעות של סגנון המוזיקה ג'אז.